רוצה לוודא שהעסק שלך מתנהל באופן יעיל וחכם, מנהל את כל הספרים בצורה תקינה ובשורה התחתונה, חוסך כמה שיותר?
מלאו פרטים עכשיו וניצור קשר בקרוב!
למידע וייעוץ מקצועי



    למידע נוסף וייעוץ מקצועי >
    למידע נוסף וייעוץ מקצועי X
    השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם



      עמוד הבית » תיקון 41 ו-42 לחוק המע"מ

      תיקון 41 ו-42 לחוק המע"מ

      תיקון 41 ו- 42 לחוק המע"מ

      לקוחות מתקשים להבין הרבה פעמים מה הוא תיקון 41 ו-42 לחוק המע"מ, מה המשמעות של תיקונים אלה בפועל עבור בית העסק האישי שלהם, מי מחויב לשלם מע"מ על בסיס מצטבר ולא על בסיס מזומן, וכיצד נכון לשלם מע"מ על פי החוק. כל התשובות ועוד, בכתבה שלפניכם.

       

      2 שיטות דיווח: מזומן ומצטבר

      כאשר אנו מדווחים על הכנסות העסק ועל תנועות כספיות בכלל, אפשר לומר שקיימות שתי שיטות עיקריות למדוד את ההכנסות ולדווח עליהן.

      • דיווח על בסיס מזומן: מועד ההכנסה או ההוצאה של בית העסק נקבע על פי המועד שבו התקבל התשלום הלכה למעשה.
      • דיווח על בסיס מצטבר: מועד ההכנסה או ההוצאה יירשמו באותו מועד שבו ניתן השירות או נמסר המוצר, אפילו אם התשלום עבור אותם מוצרים או שירותים יתבצע רק במועד מאוחר הרבה יותר. במקרים בהם בית העסק לא הצליח לגבות את התשלום עבור המוצר או השירות שניתנו, יהיה עליו להוכיח זאת באמצעים בירוקרטים שעלולים להפוך לסבוכים ביותר.

       

      דיווח על הכנסות במס הכנסה

      תיקון 41 לחוק מע"מ נוגע אמנם לתשלומי מע"מ בלבד, אבל אפשר לומר שהסיפור מתחיל דווקא ממס הכנסה. פקודת מס הכנסה איננה מפרטת האם דיווח על הכנסות חייב להיעשות בשיטה על בסיס מזומן או בשיטה על בסיס מצטברת, אולם דרך פסיקות בתי המשפט (ודרך נורמה שהתקבעה בעולם התעסוקה בארץ) נוצרה הבנה לפיה שיטת הדיווח המקובלת נקבעת לפי סוג עסק וגודלו.

       

      בתי עסק יכולים לנקוט בשיטת דיווח על בסיס מזומן הפשוטה והנוחה יותר אם הם עסקים קטנים יחסית, פשוטים במהותם ושאין בהם מלאי כלל או שיש בעל מלאי מועט ביותר. לקבוצה זו משתייכים גם בעלי המקצועות החופשיים ונותני שירותים בהיקפים קטנים. לעומתם, עסקים גדולים שמחזיקים מלאי של סחורה מדווחים על הכנסותיהם למס הכנסה לפי בסיס מצטבר.

       

      תשלום מע"מ על הכנסות

      לעומת הנורמה שהתקבעה בדיווח על מס הכנסה, דווקא בתשלום מע"מ קבע החוק באופן ברור ומפורש כיצד לקבוע את מועד ההכנסה, וזאת לרוב על פי שיטת הדיווח המצטבר, כלומר במועד מתן השירות ולא במועד העברת התשלום. מקרים יוצאי דופן כוללים מוצרים או שירותים ארוכי טווח שניתן לחלק אותם למספר שלבים מובחנים, ובמקרה כזה יפוצל גם תיעוד ההכנסה לפי אותם שלבים ויתקבל עם תחילת כל שלב.

       

      תיקון 41 לחוק מע"מ

      מדוע עלה הצורך לקבוע את תיקון 41 לחוק מע"מ

      לפני קבלת תיקון 41 לחוק מע"מ, עצמאים ובעלי עסקים נדרשו לשלם את תשלומי המע"מ על כל מכירה של מוצר או שירות במועד שבו נמסר המוצר או התחיל השירות. אם מדובר בשירות ממושך שלא ניתן להפרידו לפי חלקים, או בעסקה שבה התשלום בפועל מתבצע פרק זמן ממושך אחרי המכירה עצמה, בעל העסק עלול היה למצוא את עצמו בבעיה כספית.

       

      מצב זה עומד בניגוד למטרתו המקורית של חוק המע"מ, לפיו על נותן השירות לשמש "צינור" בלבד שמעביר מהצרכן לרשויות המס את תשלום המע"מ. כאשר המע"מ שולם על ידי נותן השירות עוד לפני ששילם לו הצרכן, למעשה נאלץ נותן השירות לממן את תשלום המע"מ מכספו שלו.

       

      בנוסף, בעל העסק היה עלול למצוא את עצמו במצב של "חוב אבוד": עסקה שהתבצעה, השירות ניתן ללקוח ונותן השירות שילם לרשויות המס את תשלום המע"מ עבורו, אולם בסופו של דבר הלקוח התחמק מתשלום, אירעה תקלה בביצוע העסקה או שהתשלום לא הועבר לנותן השירות מכל סיבה שהיא. כך למעשה שילם מס שלא היה מחויב בו. במצב שכזה, נותן השירות רשאי לקבל החזר אבל לשם כך עליו לעמוד ברשימה ארוכה של תנאים ולמצוא את הדרך להוכיח בפני רשויות מע"מ כי אכן מדובר בשירות שניתן אולם בלתי אפשרי לגבות את התשלום עבורו. מאמצי ההוכחה הללו עלולים להיות מסובכים ויקרים בפני עצמם, ובכל אופן – כספו של בעל העסק יוחזר לו רק אחרי תקופה ארוכה, שבמהלכה עליו לפצות על החסר בתקציב העסק.

       

      משמעות תיקונים 41 ו-42 לחוק מע"מ

      מטרתם תיקונים אלה היא להקל על המצב הבעייתי שתואר לעיל, ולהקל על בעלי עסקים קטנים ומקצועות חופשיים שתשלום מע"מ על בסיס מצטבר מקשה על ניהול העסק שלהם. הוא קובע כי כל נותן שירות שמחזור העסקאות של בית העסק שלו נמוך מ-15 מיליון ₪ יהיה מחויב במע"מ על בסיס מזומן ולא מצטבר כפי שהיה מחויב לפני כן. תקנות אלה מכלילות סוגי שירותים שלא היו כלולים בחוק זה עד כה, כמו שירותי ניקיון, הסעדה, הובלות, שירותי יופי וטיפוח, סוכנויות נסיעות, ועוד.

       

      זהו ליבם של שני התיקונים, כאשר ההבחנה בין השניים היא בעיקר על בסיס סוג העסקאות המדוברות: תיקון 41 מתמקד בעסקאות שירותים, בעוד שתיקון 42 מכסה מכירות של נכסים.

       

      מי נהנה מהתיקונים?

      טווח רחב של בתי עסק ונותני שירות מורשים כיום לשלם מע"מ על בסיס מזומן. ביניהם ניתן למנות:

      • יצרנים
      • קמעונאים
      • נותני שירותים
      • מקדמות המתקבלות במסגרת עסקאות מקרקעין וקבלנים
      • בעלי מקצועות חופשיים
      • ועוד

      שימו לב כי לא בהכרח תתקיים התאמה בין שיטת הדיווח המחויבת במס הכנסה וזו המחויבת עבור אותו עסק בדיוק ברשויות מע"מ. ההגדרות בשתי רשויות אלה נותרה שונה, ובהחלט אפשרי שבית עסק מסוים ידווח לכל רשות על בסיס שונה.

       

      לסיכום, תיקונים 41 ו- 42 לחוק המע"מ מטיבים עם בעלי העסקים הקטנים ומקלים עליהם בכל הקשור לדיווח על הכנסות למע"מ בכלל ובכל הניהול החשבונאי בפרט. מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון מומלץ אשר ימליץ על שיטת הדיווח הנכונה לעסק בהתאם לצרכיו ולאופי פעילותו. מוזמנים לצור איתנו קשר בטופס במידה ויש שאלות נוספות.



      צרו איתנו קשר

      זקוקים לייעוץ? פנייתכם חשובה לנו, אנא השאירו פרטים ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם האפשרי



        גרינברג רואי חשבון

        משרד המתמחה בהנהלת חשבונות וייעוץ מס לחברות, עסקים קטנים ובינוניים. צוות המשרד מקצועי, אדיב ומנוסה בתחום, תוך מתן שירות מסור ואישי לפי צרכיו של כל לקוח.